הרעיון הציוני
אסופה קלאסית (1959) של כתבי ההוגים שעיצבו את הציונות, מן הרבנים שקראו לשיבה לציון ועד הרצל, אחד העם, הרב קוק וברל כצנלסון. לפני כל הוגה מבוא קצר של הרצברג, ובפתח הספר מבוא ארוך על מה שהיה חדש בציונות ומה שהמשיך את הישן.
מן הרעיון הציוני אל השורשים: סיפורו של עם ישראל, ספרד ואשכנז יחד.
קוראים עכשיו
אסופה קלאסית (1959) של כתבי ההוגים שעיצבו את הציונות, מן הרבנים שקראו לשיבה לציון ועד הרצל, אחד העם, הרב קוק וברל כצנלסון. לפני כל הוגה מבוא קצר של הרצברג, ובפתח הספר מבוא ארוך על מה שהיה חדש בציונות ומה שהמשיך את הישן.
הפרק עכשיו: פרק 3 · משה הס (1812–1875)
בהמשך
סקירה רחבה (2017) של תולדות הדת היהודית, מימי בית שני ועד ימינו, מאת חוקר בכיר מאוקספורד: איך התגבשו הזרמים, ועל מה נחלקו לאורך הדורות.
בהמשך
היצירה המקיפה של חוקרי האוניברסיטה העברית (1969), מימי קדם ועד קום המדינה. ספר יסוד בעברית, צפוף ומדויק.
בהמשך
ארבעת אלפים שנות היסטוריה יהודית (1987) מאת היסטוריון בריטי שאינו יהודי ומעריך את תרומת היהודים לעולם. כתוב בקצב, קל לקריאה.
בהמשך
תולדות יהדות ספרד (1992): תור הזהב, הגירוש, והקהילות שקמו אחריו באימפריה העות׳מאנית, בצפון אפריקה ובארץ ישראל. בחירה שלנו, כדי לתת למורשת ספרד את מקומה.
בהמשך
ספר קצר ועמוק (1982) על ההבדל בין זיכרון להיסטוריה: איך עם ישראל זכר את עברו דרך התורה, החגים והתפילה. בחירה שלנו, טוב לסיום המסלול.
אנחנו מתחילים מן הרעיון הציוני: איך יהודים, רבנים והוגים, ראו את השיבה לארץ ישראל. משם נחזור אחורה אל התמונה הגדולה: תולדות העם ותולדות התורה שלו, מימי המקרא ועד מדינת ישראל.
המסלול נותן משקל של ממש למורשת ספרד ועדות המזרח, שלעתים קרובות נשארת בשוליים של ספרי ההיסטוריה. אחד מאבות הרעיון הציוני, הרב יהודה אלקלעי, היה רב ספרדי מסרייבו.
סיכומי הפרקים נכתבים תוך כדי הקריאה. הפרק שאנחנו קוראים עכשיו מסומן.
קוראים יחד ספר אחד, ונפגשים לשיחה. אין צורך בידע קודם, רק בסקרנות.
הספר שאנחנו קוראים עכשיו
אסופה קלאסית (1959) של כתבי ההוגים שעיצבו את הציונות, מן הרבנים שקראו לשיבה לציון ועד הרצל, אחד העם, הרב קוק וברל כצנלסון. לפני כל הוגה מבוא קצר של הרצברג, ובפתח הספר מבוא ארוך על מה שהיה חדש בציונות ומה שהמשיך את הישן.